[ i ]
ב־1 בנובמבר יצוין יום הולדת משותף לאמנים האנה הוך (1889—1978) ושי זילברמן (נ׳ 1976) בהפרש של 87 שנים. החיבור האסטרולוגי ועיסוקם המשותף בפרקטיקת הקולאז׳, הובילו את זילברמן ליצור את הקולאז׳ הבין־דורי שלפניכם.
הדימויים הפרוסים על פני ״שולחן העבודה” נחתכו על ידי זילברמן מתוך קולאז׳ שעשתה הוך ב־1945 עבור ספר הילדים שכתבה ואיירה בקולאז׳ים מפתיעים, בעודה גרה בברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה. הוך, אמנית מובילה בתנועת הדאדא של תחילת המאה שעברה, נחשבת לחלוצה ביצירת דימויים חדשים מתוך דימויים קיימים, הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית ופעולת ה״גזור הדבק” המתבצעת בתקופתנו על בסיס יום־יומי.
ארבעה דורות אחריה, זילברמן פועל על הסף שבין אי־חומריותו של הדימוי הווירטואלי לחומריותן של פיסות מצויות שלוקטו מספרים, מעיתונים וממגזינים ישנים. בכל חלק (דימוי) שבחר זילברמן לחתוך מתוך הקולאז׳ של הוך, נפתח חלון ובו קולאז׳ מעשה ידיו. ההקשרים בין הדימויים שבחרה הוך ובין הקולאז'ים של זילברמן נעשו באופן אינטואיטיבי. אף ששני האמנים נמצאים בקטבים של עידנים תרבותיים שונים, יצר זילברמן דיאלוג אינטימי ומתמשך עם יצירתה של הוך, כמו בין אם (רוחנית) לבנה.
הינכם מוזמנים להתייחס ל״שולחן העבודה" כמו ללוח משחק, ולהתנסות ביצירת קולאז׳ דיגיטלי מהחלקים הקיימים.
שתי עבודות של הוך מוצגות בימים אלו במוזיאון במסגרת התערוכה ״היי! הידעת שהאמנות אינה קיימת… אוסף סילביו פרלשטיין: מדאדא ועד היום” — העבודה יופי זר מתוך הסדרה ״מתוך מוזיאון אתנוגרפי” (1924—1934) שבה התיכה הוך דימויים של נשים מודרניות עם דמויות לא־מערביות; והעבודה תרנגול (1919) שבה השתמשה בגזרי עיתונים כדי ליצור תרנגול שקורא בגאון בין הכותרות הראשיות.
תודות: נעמה בר־אור
עריכת לשון: דפנית מוסקוביץ
זכויות יוצרים: יפה גולדפינגר
גרמנית: Gerit Christiani
זילברמן פירק קולאז׳ שמופיע לצד השיר Madame Emmchen, ובו תינוק בוקע מתוך ביצה. זה הקולאז׳ היחיד בספרה של הוך שבו רואים אזכור לחיי אדם. הטקסט בגרמנית שמלווה את הקולאז׳, מספר על אימא גאה שמטפלת בגוף וגם בנפש; דואגת להביא מזון ומלמדת את האלף־בית.
