תערוכה קבוצתית של עשרה אמנים בינלאומיים במדיומים שונים: ציור, פיסול, צילום ועבודת סאונד. האמן הפולני מירוסלב בלקה מציג שריקה הנשמעת בחלל התערוכה ומשרתת את הבדיקה הקולית. 

שטח החלל עומד על כ־350 מ״ר. קירות החלל והרצפה עשויים בטון. גובה התקרה עומד על כ־4 מטר והיא שקועה כך שיוצרת גומחה. במרכז התקרה תלויות רשתות עץ עם גופי תאורה ועליהם מוצבים גם לוחות אקוסטיים. 

האלמנטים האלו ביחד מייצרים ריוורב (החזר קול) קטן ונותנים איכות קולית נקייה וחלל סופג. 

ניתן להאזין לעבודתו של מירוסלב בלקה (שריקה עדינה) ברחבי הגלריה מבלי שרעשי רקע אחרים יפריעו לה.

מיצב הווידאו מ־2015 ביֶתֶר מתיקות נַגְּנו את הריקוד נפרס על פני שמונה מסכים שאורכם הכולל עומד על כ־40 מטר. במיצב צועדת תהלוכה של דמויות, צלליות ורישומים מונפשים. את התהלוכה מובילה תזמורת כלי נשיפה, ובעקבותיה דמויות הולכות ורוקדות. 

גודל החלל עומד על כ־770 מ״ר, הקירות והרצפה עשויים בטון. העבודה מתפרסת על פני כל החלל שבו אין קירות חלוקה, ובגובה תלויות רשתות עץ עם גופי תאורה ועליהם לוחות אקוסטיים. האלמנטים האלו מרכיבים חלל שסופג קול בצורה טובה.  

בתחילת הוידאו שומעים ברקע את אחד החלקים הרועשים של העבודה. מכה בגונג מנסה לייצר הפרעה קולית למצב הקיים, אך מכיוון שהחלל סופג, ישנה תחושה שהגונג נבלע לתוך פס־הקול של העבודה בטבעיות — הנוכחים בגלריה שצפו באותו הרגע בעבודה לא שמו לב לרעש הגונג. במבחן מחיאת הכף התגלה כי גם כשרעשי הוידאו משתתקים היא לא מהדהדת בחלל ונשמעת באופן נקי ויבש.

חלל הגלריה משתרע על פני 370 מ״ר, כשבמרכזו יש עמוד מרכזי רחב. תקרת הגלריה היא תקרה אקוסטית מובנית וגובהה 2.89 מטר. 

אפשר לראות ולשמוע בווידאו איך מחיאת הכף מייצרת דיליי קטן. מלבד התקרה האקוסטית ישנם פתחי מיזוג אוויר באחד הקירות. מבחינה אקוסטית היה מוטב אילו היו מותקנים בתקרה. 

החלל יבש והזיהום הקולי נמוך מאוד. 

בגלריית ה״אולד מאסטרס“ מוצגת תערוכת קבע של ציורי שמן על בד. רוב הציורים הם דיוקנאות בהזמנה עצמית של אנשי אצולה אירופאים. 

חלל הגלריה משתרע על פני 275 מ״ר, ורצפת הגלריה עשויה פרקט מצופה בלקה. גובה התקרה עומד על כ־3 מטר ובקירות מתחת לציורים ישנם פתחי מיזוג.

כשמחיאת הכף מגיעה מאזור פינת החלל, היא יוצרת הדהוד שמשתכפל בחלל לכל אורכו, כך שקיימת רמת זיהום גבוהה. ככל שהקול רחוק מהמצלמה ניתן לשמוע את ההחזרים באופן ברור יותר. זאת מכיוון שאז מתקיים פיצול רחב יותר של הקול לאורך הקירות. 

בדקה 00:54 של הוידאו ניתן לשמוע בבירור את הריוורב של מחיאת הכף. למרות שהרצפה עשויה מעץ (וכנראה משום שהיא מצופה לקה) מתקיים ריוורב ונוצרת אמבטיית קול בדומה לאופן שבו מהדהד קול בכנסייה.

התערוכה בנויה כמיצב שמזכיר במבנה שלו מעברי גבול או מתקני כליאה, ובו זמנית דומה גם לאחורי הקלעים בתיאטרון או במוזיאון. במרכז התערוכה מוקרנת עבודת וידאו, ולצדה במה מעץ. בתערוכה מוצגים גם רישומים ואובייקטים פיסוליים שחלקם קינטיים: מאוורר שמכוון לשמיכת חירום כסופה המתנפנפת על גדר ברזל, אקדח לחץ אוויר שמחובר לקומפרסור ומדי פעם משחרר אוויר בלחץ גבוה ורועש.

הגלריה הריבועית משתרעת על פני 560 מ״ר וגובה התקרה עומד על כ־4 מטר. הקירות והרצפה עשויים בטון, כשבגובה תלויות רשתות עץ שעליהן גופי תאורה. 

המצב הקולי בגלריה מורכב, מכיוון שבחלל ישנם מספר מקורות רעש במקביל לעבודת הוידאו. על אף הרעשים המרובים ניתן לשמוע את צליל הגונג בבירור. ריבוי הרעשים יוצר תחושה של האזנה למעין מקהלה, וכשעוצמים עיניים ניתן לחוות את התערוכה דרך המימד הקולי שלה בלבד – כמקהלת רעשים.  במת העץ שממוקמת במרכז החלל עוזרת לספוג את הרעשים המיותרים ולנקות את הזיהום הקולי.

חלק אחד מתוך שלושה בתערוכת היחיד של כסלו, שבו מוצגים רישומי איור מדעיים על הקירות וויטרינות עשויות עץ שעליהם גם מוצגים רישומים. 

חלל הגלריה משתרע על פני 210 מ״ר, וגובה תקרת הגלריה עומד על כ־3 מטר, והיא מחולקת לשני חדרים. הרצפה עשויה מבטון ובקירות ישנם פתחי מיזוג אוויר.  

בבדיקה הקולית מחיאת הכף נשמעת כמו זיקוקים! והמשרוקית כמו קטר רכבת! הקול קופץ בחלל כמו גיצים המתפזרים לכל עבר ומתפוצצים על הקירות, על התקרה, על הרצפה וחוזר חלילה, כך שנוצר ריוורב אין סופי. אם לרגע עוצמים עיניים מרגישים שנמצאים באולם ספורט ולא בגלריה.

המעבר בנוי כמו שרוול עם קירות זכוכית שמוחזקים על ידי עמודי בטון. התקרה אלכסונית — גובהה הנמוך ביותר עומד על כ־2.5 מטר וגובהה המקסימלי עומד על כ־13 מטר. רצפת החלל  עשויה מבטון.  

הליכה בחלל תוך כדי השמעת קול או מחיאת כף מנכיחות את ההבדלים בקול שמחולל גובה התקרה המשתנה: ככל שהתקרה נמוכה יותר, כך זיהום הקול פוחת. החלל בנוי כשופר, ומבנה זה מייצר אפקט של הגברה טבעית — מנהרה של קול שדרכה ניתן לשמוע גם את מה שמתרחש במרחק יחסית גדול מהמאזין, גם בעת הימצאות בבניין שבצידו השני של המעבר.

מפל האור — הציר המרכזי של הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר — הוא אטריום (חלל גדול ומרכזי, כמו בכנסיות) בגובה 26.5 מטר. קצהו העליון של המפל בתקרת זכוכית, המאפשרת חדירה של אור טבעי, וקצהו התחתון בקומת הבסיס. דפנות המפל עשויות מסכי־בטון ופתחים לסירוגין, באופן שיוצר מרכז תנועה ספירלי בין המפלסים והגלריות, המאפשר התמצאות בחלל המבנה. בנוסף, מפל האור הוא חלל תצוגה מיוחד בפני עצמו, שבו מוצב  פסל כלבלב בלון כתום (2000—1994) שעשוי פלדת אלחלד בליטוש־מראָה וציפוי צבע שקוף.

הבטון וזוויות הקירות והפתחים גורמים לקול לעלות למעלה ולא יוצרים החזרים.

האיכות הקולית של מפל האור כל כך הלהיבה את המבקר, שקיבל החלטה פואטית — אל מול הכלבלב המלוטש והממורק של ג׳ף קונס — לעצום עיניים ולדמיין שהוא בשדה פתוח ליד מנזר. 

חלל הגלריה משתרע על פני 230 מ״ר, וגובה תקרת הגבס  עומד על כ־2.30 מטר. הרצפה עשויה מבטון ומצופה בחומר אוטם — כלומר הבטון אינו חשוף. במרכז הגלריה ניצבים שלושה עמודים, כשבין שניים מהם בנוי קיר גבס זמני. כל האלמנטים האלו יוצרים פיצול אדיר של גלי הקול ואפקט של אמבטיית קול. בתרשים למטה ניתן לראות את תוכנית חלל הגלריה ואת תנועת גלי הקול כשהם יוצאים משתי נקודות מקור.